מה מחפש בן 40 2

במאמר “מה מחפש ילד מאומץ?” את אמא, לדעת ו… את האמת” נגעתי בסיפורו של קובי ובחיפוש התמידי של ילדים מאומצים.
מאמר זה מספר על הרחבת מעגל החיפושים גם בגיל 40.
אז למה אנחנו מתנהגים כמו ילדים בזמן החיפוש? ולמה גם בגיל 40 כשאנחנו הורים לילדים אנחנו עדיין מציגים את עצמינו כילדים מאומצים?
נושא האימוץ זורק אותנו רחוק מאד אל העבר. אל מיטת הסורגים וריח הליזול. הנושא של האימוץ הוא כל כך שורשי ובסיסי ששם, בעולם האימוץ, כולנו ילדים. כולנו באותו המקום ומאותו המקום.
לכן, כאשר אנחנו מחפשים את השורשים שלנו, ומנסים להבין מה הסיפור מאחורי האימוץ שלנו, אנחנו חוזרים אחורנית לגיל ההוא, חצי שנה, שנה, שנתיים, הגיל בו אומצנו – ועדיין רואים הכל בראייה של ילד.   שלום קוראים לי… ואני ילד מאומץ -  לנצח כך נציג את עצמינו!


אז מה קורה עם קובי, האם הוא מצא מה שחיפש?
קובי רוצה לדעת. ומה קובי עושה בשביל לגלות את הסיפור שלו? מחפש. מחפש בכל דרך, בכל שיטה לגיטימית שהוא מכיר. הוא מפרסם בפייסבוק ומבקש שיתופים כמו בכל רשת חברתית אחרת. קובי ממש רוצה לדעת לגלות ולפני גיל 18. האם החיפוש והתשובות באמת ירגיעו אותו.
ביקשתי רשות מאמו לשוחח אתו והתשובה הכי כנה שקיבלתי ממנו הייתה- אני רוצה הסבר ולא בטוח שאאמין לו. קובי כמו מאומצים אחרים שפגשתי עוד לפני קבלת התשובה כבר סקפטיים לגבי אמינותה. אז אתה באמת רוצה למצוא אותה הקשתי? אני לא ממש בטוח… הוא ענה.
אז האם באמת קל לנו לחפש אותם? ממש לא. מדוע כל כך קשה לנו לאפשר לעצמינו לחפש? כמה שאנחנו רוצים לדעת ואין שאלה או ספק שאנחנו מאד רוצים, אנחנו גם מפחדים מהתשובות שנקבל. במשך השנים סיפרנו לעצמינו מאות אולי אלפי סיפורים. חלקם דמיונות חלקם מורכבים מפיסות מידע מהם בנינו את סיפורי עובדות, הכל מתוך מה שההורים המאמצים סיפרו לנו. הסיפורים האלה עומדים בעת הגילוי להיחשף מול האמת האחרת…וזה מפחיד!
את חלקינו ינטרל הפחד ולחלקינו זה דווקא יספק מוטיבציה. מה שבטוח שלכל אחד הדרך שלו, הקצב שלו והכל נכון לכולם.

 

למאמר מה מחפש ילד מאומץ

השאר תגובה


התקבלה תגובה אחת למאמר זה.