family-portrait-3723094[1]

ה- בחירה באימוץ!

כבני אדם אנחנו משתמשים במספר שפות תקשורת כאשר הנפוצה והידועה שביניהם היא השפה המדוברת.

הורים מאמצים עושים שימוש בשפה השוזרת ביטויים המסייעים להסביר לילדים מהלכים וקבלת ההחלטות לפני, במהלך ולאחר האימוץ. אחד הביטויים השגורים בפי מאמצים המטריד מאומצים הוא עניין הבחירה.

אם תקישו בגוגל על המילה ‘בחירה’ תקבלו, בין השאר, מושגים הכוללים את המילה עצמה – יום בחירות, בחירת ליבו ועוד ועוד, לרבות מילים נרדפות.  

 

העדפות של מאמצים, מחשבות של מאומצים

בחירה בעיני זה סוג של קבלת החלטות. בוחרים באחד על חשבון אחר. מעדיפים אופציה אחת ומוותרים על השנייה.

בחירות עולות  בראשו של המאומץ על פי רוב בהקשר של האימוץ עצמו.

 

הבחירה של המאמצים

הרגע הראשון שמאומץ נחשף למילה בחירה היא בדרך כלל ברגע בו מספרים לו מאמציו לראשונה את סיפור האימוץ. “מאד רצינו ילדים, אנחנו לא יכולנו להביא ילדים או ללדת ילד (כל משפחה מספרת בדרכה את אותו הסיפור), אז… נסענו ובחרנו בך והבאנו אותך הביתה..” בגרסאות כאלו או אחרות זהו בערך הסיפור ששומעים המאומצים.

האסוציאציה הראשונית של המאומץ היא “מכולם- אני נבחרתי וכולם, הרגילים, סתם נולדו”

אולם, לאחר שנים, הוא שואל את עצמו: האם באמת אני ילד נבחר? איך בדיוק היה התהליך שבחרתם אותי? ומבקש מהוריו המאמצים לספר על התהליך בפרוטרוט בעוד הוא מדמיין כיצד עברו בין כל החדרים שבבית הילדים ובחרתם דווקא אותו… תהליך הנסיעה לארצות רחוקות, והמעבר בין החדרים מעניין אותו כחלק מהמחשבה על הבחירה שעשו הוריו בו, ורק בו. כי היה הכי חמוד, הכי יפה או הכי חייכן.  

אז איך באמת מאמצים ילד? ואיפה הבחירה? האם לקבל הפניה לראות ילד מסוים בבית ילדים אחד זוהי בחירה? האם השימוש במילה בחירה עוזר לילד להרגיש טוב או מקל על ההורה לספר סיפור מוצלח וקל יותר לילד הצעיר ואז למעשה משארים אותו מאמציו להתמודד עם שאלות מגוונות כשהוא מתבגר?

 

הבחירה למסור לאימוץ

סוג אחר של שיחות פנימיות בנושא של בחירה עולות בראשו של מאומץ בגיל מבוגר יותר (גיל ההתבגרות).

בגיל ההתבגרות מבין הנער מהי בחירה. הרי הוא עושה עשרות אולי מאות בחירות בעצמו. בוחר: חוג, ג’ינס בחנות, חברים ועוד ועוד…

אולם בפועל בחירה אחת מנקרת בראשו. הבחירה של האשה שילדה אותו. הבחירה של הביולוגית שבחרה לוותר עליו. מחשבה זו מתגברת ומתעצמת תוך יצירת בלבול רב.

 

משני קצוות המתרס

הילד מבולבל, והצדק עמו. כיצד יכול להיות שאחת בוחרת לוותר ברגע הלידה והאחרת נוסעת חצי עולם ובוחרת לקחת אליה הביתה תינוק זר ולהיות לו לאם. “איך יכול להיות שאחת לוקחת את המילה בחירה וקורעת אותי מעליה והשנייה בוחרת לחבק אותי הכי קרוב שאפשר?”

מי שירצו להשתעשע בשורש ב.ח.ר. ימצאו כי כי בסיקול אותיות המילה חִרב וחֶרב – שליליות. מאידך ניתן למצוא גם משמעויות חיוביות רבות: לחבר איש לרעהו וחבר – עמית.

אני בוחרת לראות בבחירה חיבור אדם לאדם, בין הורה לילד ובין מאמץ למאומץ תוך יצירת חברות אמיצה ביניהם.

אני מזמינה אתכם לחשוב מה המסר שהעברתם לילדכם בנוגע לבחירה.

ומה הבחירה שלכם?

אשמח לקרוא כמו בכל שבוע את התגובות שלכם, אני מחכה….

 

שבוע נפלא יונית טרנר

השאר תגובה


התקבלה תגובה אחת למאמר זה.